שנה טובה!... צמד המילים הזה כבר רץ בשבועיים האחרונים עם צפי לעוד שבוע לפחות, בואכה ראש השנה העברית, תשע"ח.
אז, גם שנה טובה ממני. באמת, מכל הלב. פשוט צורך מסוים שלי להיות מנומס ולהשתייך לזרם המרכזי.
חייב להודות כי אני אומנם מתחבר למסורת השנתית וציונה בארוחת חג ויומיים חופש, אבל עדיין למה באמת מתכוונים בברכה של "שנה טובה", מה באמת אנחנו רוצים להשיג, לממש, להבקיע?...
וכן, זוהי שאלה קשה מאוד. תנסו לענות עליה בעצמכם ותיווכחו כי התשובה מורכבת למדי.
אני חושב שכל שנה היא צעד נוסף גדול או קטן "בדרך אל". אשתקד, זוהי שנה שהשגנו את הידע הכי חשוב בעולם, שאי אפשר להשיג בקיצורי דרך, אלא בזמן. קוראים לידע הזה - ניסיון ובגרות.
אישית, מאוד מאמין בדרך. אני חושב כי הדרך, הערכים, ההתמדה, המבט קדימה, התשוקה, האהבה, האמונה - חשובים לא פחות מהמטרה, מהיעד.
אז, אני אומר - להביט לאחור, למדוד את המרחק שעברנו, הטעויות שעשינו, ההישגים הקטנים או הגדולים - תחקיר קטנטן או חשבון נפש קצרצר ומיד לאחר מכן, להביט קדימה, רחוק ככל הניתן ולהמשיך "בדרך אל" מה שאנחנו רוצים להשיג, למקום אליו אנו שואפים להגיע.
כמובן לא לשכוח, כי זו עוד שנה של דרך ובשנה הזו נעשה עוד צעד או שניים קדימה או אחורה, זה באמת לא חשוב כי כזכור אנחנו צוברים את הניסיון והבגרות בעיצומה של הדרך למימוש שאיפותינו.
אז, עכשיו באמת - שנה טובה, שנת בריאות, שנה בה נעשה עוד צעדים "בדרך אל"...
