פרידה שהיא גם תודה והוקרה - משהו לשנה החדשה
כמה אנשים אתם מכירים ואתם יכולים לומר עליהם שהם הגשימו עבורכם חלום?
זהו בלוג-פוסט על מי שהיה עד לפני כמה ימים מאמן הריצה שלי, יוסף גזאצ'ו.
יש לי נטייה להיות סוליסט, את זה אתם מכירים, ולכן את רוב אימוני הריצה שלי עשיתי לבד (ועם כל הטעויות האפשריות). בסופו של יום שוכנעתי, וקל זה לא היה, להצטרף לקבוצת הריצה "גזצ'או GRC מועדון ריצה".
בשיחת ההיכרות עם גזאצ'ו אמרתי לו: "אני בידיים שלך, אני רוצה לעשות מרתון בפחות מ-4 שעות". ואכן כך היה. כעבור שנה (2018) שברתי את כל השיאים האישים בכל המרחקים (10, 21.1, 42.2) ואם לא היה ברור, אז אחרי 6 מרתונים, שבהם לא הצלחתי לממש את היעד "SUB 4", הצלחנו ובגדול (אתה ואני ביחד).
זה היה מסע לחיים של למידה, התמסרות, חריקת שיניים ועבודה קשה. לא, לא אסתיר את הסיפוק העצום שיש בהעמדת יעד מאתגר לעצמך ועמידה בו
בזכותו של גזאצ'ו, אחרי שנים של אכזבות, הצלחתי באותו חצי מרתון תל-אביב (2018) לנצח ולהכריע את האריה (מי שמכיר מכיר), - הביא אותי להיות מנצח אמיתי, לא רק בעיני אחרים - אלא בעיקר בעיני עצמי. אגב התמונה שכאן, היא רגע אחרי.
עם הזמן, גם המועדון והאנשים שבו נכנסו לי ללב. נהניתי להיות בין עורכי דף הפייסבוק ולהצטרף למסע חד פעמי לטיול ריצה באתיופיה בהובלת גזאצ'ו. על הטיול כתבתי כאן בעבר "אתיופיה - יומן מסע" (זמין לקריאה בבלוג).
בימים אלה דרכנו נפרדות ולא מרצון, אלא בעיקר מאילוצים, שהם דרכם של החיים. גזאצ'ו ימשיך לעשות חיל באימון טובי הרצים בארץ, עם הישגים שלא ידענו בעבר, ואילו אני אמצא דרכי במקום אחר.
נכון, בטח עוד ניפגש במירוצים ומידי פעם על מסלול האימונים - זה כמובן יהיה מלווה בחיבוק ובחיוך הענק המפורסם שלך גזאצ'ו, אותו חיוך שגרם לי להגביר את הקצב כל פעם מחדש, לשבור מחסום נוסף ו'תקרת זכוכית' שקופה.
גזאצ'ו,
השיעור, שהענקת לי בשנים האחרונות, היה משהו שאקח עימי כצידה להמשך החיים. היה זה שיעור על התמדה, אמונה בדרך, מלווה בצניעות ואנושיות שכמעט פסה מהעולם, אבל לא ממך.
על עשייה מהלב עם נתינה במקומות רבים ומורכבים, שצניעותך לא מאפשרת לי לפרטה כאן.
אתה מהווה השראה והיא תישאר עימי תמיד.
תודה על הכל, אוהב אותך ומאחל לך שתמשיך להגשים חלומות לנוספים, אבל גם תדע להגשים את החלומות שלך ועבורך.
פרידה שהיא גם תודה והוקרה, משהו לשנה החדשה
כתיבה: דרור בנדלר
צילום: הילה בנדלר
עריכה: הילה בנדלר
אחלה דרור על הפרגון והכתיבה היפה, ואחלה יוסף על הדרך וההישגים
השבמחק